ותן טל ומטר לברכה

ב"ה

כתב: ירון לוי מתנדב יד לאחים.

מז' חשון עד ליום הראשון של חג הפסח נוהגים לומר מדי יום את תפילת "ותן טל ומטר לברכה" ולבקש מה' שיוריד על הארץ גשמי ברכה ויפתח לנו את אוצרות השמים.

בשמיני עצרת, היום השמיני של חג הסוכות מתחילים להזכיר את הגשמים ואומרים בבית הכנסת תפילה מיוחדת הנקראת "תפילת גשם" ומזכירה את אברהם יצחק ויעקב, משה אהרון וכל שבטי ישראל שבזכותם ה' לא ימנע מאתנו מים. מאז מתחילים לומר מדי יום "משיב הרוח ומוריד הגשם" אך עדיין לא מבקשים מה' טל ומטר. אלא רק בז' חשוון ומדוע? משום שבזמן בית המקדש היו כל היהודים עולים לרגל לירושלים, לאלו שהתגוררו במקומות מרוחקים ארכה הדרך הביתה כשבועיים, לכן דחו את הבקשות עד לז' חשוון, כדי שלא יאלצו הולכי הרגל ללכת בדרכים בוציות ולהתעכב בדרך, אלא ישובו לביתם בנוחיות ורק אז יבואו הגשמים על הארץ.

מכאן ניתן ללמוד על חשיבות הדאגה ההדדית שקיימת בעם ישראל, עד כדי כך שכולם, כל החקלאים ועם ישראל שתלוי בגשם, מחכים עם תפילת הגשם הנחוצה כל כך רק כדי שלא להקשות את הדרך על עולי הרגל ובינתיים מסתפקים באזכרת הגשמים ולא בשאילתם.

ברכת ותן טל ומטר לברכה נאמרת בתפילת העמידה, בתוך ברכת השנים. בה אנו מבקשים מה' שיברך עלינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה ואז מוסיפים את המילים "ותן טל ומטר לברכה". בחוץ לארץ מוסיפים את "ותן טל ומטר לברכה" מאוחר יותר, משום שארץ ישראל זקוקה לגשם יותר משאר הארצות.

הספרדים מוסיפים ל"ברכת השנים" ברכה ארוכה ומפורטת על הגשם, וזו נוסחה:
ברך עלינו ה' אלהינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה. ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה, ורוה פני תבל, ושבע את העולם כלו מטובך, ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידיך, שמרה והצילה שנה זו מכל דבר רע ומכל מיני משחית ומכל מיני פורענות, ועשה לה תקוה טובה ואחרית שלום. חוס ורחם עליה ועל כל תבואתה ופרותיה, וברכה בגשמי רצון ברכה ונדבה, ותהי אחריתה חיים ושבע ושלום כשנים הטובות לברכה, כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים. ברוך אתה ה' מברך השנים

מתפלל ששכח לשאול גשמים, היינו לומר "ותן טל ומטר" בחורף, אם לא סיים את ברכת מברך השנים, ישאל גשמים במקום בו נזכר וימשיך בתפילתו. אם סיים את הברכה ונזכר לפני ברכת שומע תפילה יאמר אחרי המילים "ושמע תפילתנו" בברכת "שומע תפילה": "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" וימשיך בתפילתו.

אם נזכר לאחר ברכת שומע תפילה אך לא התחיל בברכת העבודה חוזר לברכת שומע תפילה וממשיך כבאפשרות הקודמת. אם נזכר לאחר ברכת העבודה יחזור לברכת השנים ויחזור משם על תפילתו. אם נזכר לאחר שסיים תפילת שמונה עשרה יחל את תפילתו מחדש.

מתפלל ששאל גשמים בקיץ וסיים את הברכה יחזור לברכת השנים, ואם נזכר לאחר סיום תפילת שמונה עשרה יתחיל תפילתו מחדש.

ברכת השנים תוקנה כאשר עיקר פרנסתו של אדם הייתה מן האדמה, על ידי חקלאות. והייתה תלויה מאד בגשם, ובאדמה. זו הסיבה שעיקר הברכה הוא בבקשות על גשמים. כיום כאשר רוב בני האדם אינם מתפרנסים מחקלאות, מכוונים בברכה זו על הפרנסה באופן כללי, גם זו שאינה תלויה בגשמים.

הכותב הוא מתנדב בארגון יד לאחים, יד לאחים עוסק כבר 61 שנה בשמירה על שלימותו הרוחנית של עם ישראל, יד לאחים מציל ופודה נשים יהודיות וילדיהן מכפרים ערביים ומקשרים עם בני מיעוטים. יד לאחים מושיט יד ליהודים שנפלו בשבי המיסיון ונאבק בכתות ובמיסיון בארץ.

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה יהדות, ירון לוי.‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>